img-demo-6

האם ניהול ידע הוא אופנה חולפת?

img-demo-6

מנהלים מרבים לשאול אותנו שאלה זו. לפעמים אפילו מאשימים את האקדמיה והיועצים לניהול, שאנו ממציאים אופנות חדשות, כדי שיהיה לנו ממה להתפרנס… למרות שגם זה לגיטימי, שהרי חדשנות נחוצה לכולם, ומותר להתחדש גם בתחום הניהול, אנסה לשכנע אתכם, שניהול ידע איננו אופנה חולפת.

ניהול ידע איננו המצאה חדשה

גם בעבר ארגונים ניהלו ידע. תעוד והדרכה, הכשרה מקצועית וחניכה, תחקיר וחפיפה – כולם בגדר ניהול ידע, וארגונים עסקו בהם במינון זה או אחר גם בעבר.

מה החידוש?

החידוש הוא בניהול שיטתי של הידע בראייה כוללת. עד לתחילת שנות ה90- לא היו מנהלי ידע בארגונים; לא היתה אסטרטגיה כוללת לניהול ידע ; לא היתה מודעות לבזבוז הנורא בקיומם של איי ידע מפוזרים בארגון, שגרמו להמצאת הידע כל פעם מחדש ; לא היתה התייחסות לתהליך ייצור הידע כאל “קו ייצור בלתי נראה”, שיש לחפש כיצד לייעל אותו; לא היתה הבנה, שאת עובדי הידע יש לנהל אחרת מאשר את עובדי הכפיים; לא היתה תעוזה מספקת לדרוש תשלום על מכירת ידע ולא רק על מוצרים ושרותים; לא היתה סבלנות מספקת להגן על הידע בתהליכים מייגעים למדי של רישום פטנטים וכיוצא בזה; לא היה ניסיון שיטתי למדוד את נכסי הידע של הארגון או, מה שקרוי היום, “ההון האינטלקטואלי”. בקיצור, אין כאן המצאה חדשה, אבל יש חידוש רב.

פריצת הדרך גדולה

כשם שבעידן התעשייתי רק לאחר תקופה ארוכה הבינו, שבבתי החרושת יש לנהל באופן שיטתי וכולל, לא רק את חומרי הגלם ותהליכי הייצור והשינוע, אלא גם “משהו” אחר, שיש לנהלו גם כשהוא ישנו וגם כשהוא איננו – כסף – כך אנו מגלים את חשיבות הניהול השיטתי של הידע, גם כשהוא ישנו וגם כשהוא איננו. וכשם שניהול הכספים איננו אופנה חולפת, כך גם ניהול הידע . הידע הוא הנכס האסטרטגי ביותר של הארגון, הוא מקור הצמיחה שלו בעתיד, הוא המקנה לו את היתרון היחסי מול המתחרים. ארגונים, שידעו מה שהם יודעים, יהיו מוצלחים יותר ועשירים יותר. טיפוח הידע ייחשב כהשקעה, ולא כהוצאה, שמצפים לראות את החזרה מהר. הסבלנות הארוכה, שיש לנו להשקעה בפיתוח הידע של ילדינו, תהיה לנו גם לפיתוח ידע ארגוני והשקעות במחקר ובפיתוח תיחשבנה השקעות לכל ענין, לפחות כמו השקעות בציוד…

מהפכת הידע בשנות ה90- כמהפכת האיכות בשנות ה80-

בשנות השמונים גילו ארגונים את החשיבות של ניהול כולל של האיכות בארגון. זו לא היתה אופנה חולפת. חשיבות האיכות הפכה לחלק בלתי נפרד מתרבות הארגונים, לתנאי הכרחי להצלחה. עקרונות האיכות: הלקוח במרכז, חשיבות השותפות ספק-לקוח, עלויות אי- האיכות כבזבוז גדול, שיש לצמצמו ככל שניתן – כל אלה נשארו בארגונים. שיטות מסוימות ליישום ניהול האיכות הצליחו יותר מאחרות, אולם עצם הענין שריר וקיים. כך יהיה, לדעתנו, גם ניהול הידע בארגון. לא כל השיטות והכלים ישרדו לאורך זמן, אולם נראה יותר ויותר ארגונים עוסקים בזה בצורה שיטתית, יותר ויותר מנהלי ידע בארגונים ויותר ויותר מהם בהנהלת הארגון, שיטות רבות ומגוונות לתגמול על שיתוף בידע, מבחר הולך וגדל של תוכנות ככלי עזר לניהול ידע, בקיצור ניהול הידע ייהפך, להערכתנו, למרכיב מובן מאליו בארגונים.

אל דאגה: כדאי לכם להצטרף למהפכת ניהול הידע. זו אינה אופנה חולפת!

Posted in ניהול ידע וחדשנות.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *