img-demo-3

הנהלה לומדת

img-demo-3

נסו להיזכר בישיבה האחרונה שבה לקחתם חלק במקום עבודתכם; האם למדתם במהלכה משהו חדש או שהיא כללה עדכונים שוטפים גרידא? האם היא התנהלה תוך הקפדה על מסגרת זמן ואג’נדה ברורה? האם התקבלו בה החלטות מהותיות ונקבעו אחראים לביצוע? האם נערכה בקרת החלטות בישיבה העוקבת? האם הרגשתם חופשיים לבטא את עמדתכם, גם אם היא לא עלתה בקנה אחד עם דעת אחרים? תרגיל זה, טכניקה בדמיון מודרך אם תרצו, נועד לבחון האומנם אתם משתתפים בישיבות הכוללות שיח אמיתי, למידה ממשית והתחדשות מתמדת, ואם לאו. בל נשכח כי בהגדרה השיח החשוב ביותר בארגון הוא השיח בהנהלה. לפיכך, על ארגון החפץ חיים להפוך מפגשי הנהלה למפגשי למידה ובתוך כך להיות להנהלה לומדת בפרט, ולארגון משוחח, לומד ומתחדש ככלל.

אם כן, מהי הנהלה לומדת? על מנת לענות על השאלה עלינו לבאר תחילה את משמעותה של המילה למידה. לכאורה זהו מושג פשוט, נהיר ומובן מאליו, אך למעשה קיימות אפשרויות שונות להבנתו והגדרתו. כך למשל, על פי מילון אבן שושן למידה הינה קניית ידיעות מפי מורה או מקריאה ועיון. אנו, בקבוצת ד”ר עדנה פשר ושות’ יועצים לניהול, רואים בלמידה תהליך הפנמה של מידע המאפשר הכללה והסקת מסקנות או שינוי בלתי אמצעי בדרכי התנהגות. למידה איכותית היא תוצר של התנסות המלווה את העשייה ומאפשרת הפקת לקחים הן מהצלחות והן מתקלות. על מנת שתתרחש למידה איכותית בישיבות הנהלה יש לטפח סביבת תקשורת פתוחה שמעודדת גילוי לב ומקדמת דיווח אמת מלא ושלם. לשון אחר, יש ליצור תרבות ארגונית המעניקה לגיטימציה לטעויות (ולא לעריפת ראשים!), אך לא לטעויות חוזרות. לא בכדי היה זה פיטר דרוקר, מי שנחשב לאבי תורת הניהול המודרנית, שטען “אם תמיד תעשה מה שתמיד עשית, תגיע תמיד למקום שאליו הגעת”.
מרכיב נוסף בהנהלה לומדת הוא שיתוף בידע. כל חבר הנהלה הוא מקצוען ובקיא בתחומו אך בעולם מורכב יש יתרון להחלטות ניהוליות הממצות את השכל הקולקטיבי. רק אם חברי הנהלה משתפים זה את זה בידע וכל אחד מכיר את תחומי העיסוק של האחרים מתאפשרת למידה כבסיס להחלטות חשובות, או במילים אחרות, אסטרטגיות.

בהנהלה לומדת, המנהל הבכיר אינו בהכרח זה שמנהל את ישיבות ההנהלה. לתפיסתנו, יש יתרון לדיוני הנהלה מונחים על ידי מנחה מקצועי וחיצוני המאפשר למנכ”ל להקשיב היטב לדעות השונות של המשתתפים בדיון, כשהוא משוחרר מתפקיד המנחה הפרוצדוראלי. המנחה המקצועי אמון על הכנת סדר יום לישיבה הכולל נושאים בוערים לדיון שמעלים חברי ההנהלה ולא רק המנכ”ל, הפצת חומרים רלוונטים במידת הצורך, הקפדה על לוחות זמנים ומיצוי הנושאים לדיון במהלך הישיבה. לצד כל אלה, מסייע המנחה המקצועי בסגירת כל נושא בהחלטה ברורה וקביעת אחראיים לביצוע, זאת על מנת למנוע “מטלות יתומות” – רעה חולה בארגונים רבים, דואג להכנסת ההחלטות למסגרת זמנים לביצוע, כותב סיכום פרוטוקול ומבצע בקרת החלטות בפגישות הבאות. בישיבות עם מנחה חיצוני מתאפשר רצף בין הישיבות, נמנע בזבוז של זמן (משאב יקר ערך של חברי הנהלה) ומתקיימים חילופי מידע. וחשוב מכך, ישיבות שכאלה מהוות מצע לצמיחתה של הנהלה לומדת ומפרה, כזו שאינה קופאת על שמריה. זה בעיננו אחד התפקידים החשובים שלנו כיועצים ארגונים – ליצור ארגונים משוחחים ומתחדשים ולקדם סביבה פתוחה ולומדת.

* הכותבת היא מתמחה בקבוצה שלנו ומשתתפת בעצמה בישיבות “הנהלה לומדת”

Posted in מנהיגות.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *