בימים טרופים אלה ההישרדות חשובה מן ההתייעלות!!!
כמו כולנו, גם אני מקווה, שנצא מזה בשלום. קודם כל בריאות! אבל בנוסף, כיועצים לניהול, אנחנו עוסקים בימים אלה עם הצוות שלנו ועם הלקוחות גם באיתור הזדמנויות דווקא בעת הקשה הזו, וגאה מאוד, שכחלוצים בתחום ניהול הידע והחדשנות – סוף סוף גם רבים אחרים מבינים, מה שהבינו חלוצי ניהול הידע והחדשנות בעולם כבר לפני שנים רבות.
על היתרונות בחדשנות מבוססת טכנולוגיה
את התואר השלישי עשיתי בתוכנית חלוצה באוניברסיטת ניו יורק (NYU) שנקראה Media Ecology שנוסדה ונוהלה על ידי פרופ׳ ניל פוסטמן (Neil Postman) המנוח, חלוץ פורץ דרך, זכיתי גם שהוביל אותי לדוקטורט. התוכנית עסקה במחקר של השפעות הטכנולוגיה על החברה. פוסטמן חשף גם את ההיבטים השליליים של הטכנולוגיה, אבל נשאר עבורי מקור השראה לתעוזה במחקר ובמעשה. איפה היינו בימים טרופים אלה ללא הטכנולוגיה?! איזו הזדמנות להציל את הבריאות והחינוך והכלכלה בעזרתה!!!!
כשרבים מן ה״מהגרים הדיגיטליים״ פחדו מן הטכנולוגיה, נמנעו, למשל, מלהיכנס לרשתות החברתיות – אנחנו אימצנו את הטרנספורמציה הדיגיטלית בשמחה. למשל, אני מקפידה ללמוד מן הצעירים, ״הילידים הדיגיטליים״, כיצד מתנהלים ברשתות החברתיות. שומרת על הפרטיות המשפחתית, אבל חוגגת את הפוטנציאל של הרשתות החברתיות כפלטפורמות לשיתוף במידע ובידע, לאיתור הזדמנויות ולשמירה על קשר. ובמשבר הנוכחי – כשאנחנו ממעטים, לפי ההנחיות של משרד הבריאות, מפגישות פנים אל פנים – אנחנו נהנים מקשר הדוק עם כולם בעזרת הטכנולוגיה הדיגיטלית!
Prof. Neil Postman with Dr. Edna Pasher, Media Ecology, NYU (1981)
כלכלת אמון
כבר ב-2001 כתבתי מאמר לדמרקר (המקוון!) שקראתי לו: אמון יוצר רווח! כשהארגונים המסורתיים בנו יותר ויותר מנגנוני שליטה ובקרה, הבנו, שכדי להנות מן הטכנולוגיה שמאפשרת לנו לעבוד מרחוק ולהאיץ תהליכים – עדיף לקחת סיכונים ולתת אמון מאשר לפגוע במוטיבציה של העובדים והשותפים כולם בתוך ומחוץ לארגון וכדאי לא להשתמש בטכנולוגיה כדי להגביר את השו״ב אלא לתת אמון בעובדים, ולאפשר להם לעבוד מרחוק. עכשיו בשל משבר הקורונה סוף סוף ארגונים מאפשרים זאת לעובדי הידע, שבאמת אין שום סיבה, שיגיעו למשרד כדי לעשות בו, מה שהם יכולים לעשות מן הבית!
על כושר התאוששות ארגוני
כבר במשבר של ״התפוצצות הבועה״ כתבתי על ״זהירות מאנורקסיה ארגונית״. כשכולם עסקו במקסימום יעילות, היינו מן המטמיעים הראשונים של תיאורית המורכבות בארגונים, הבנו, שארגון בריא צריך להיזהר מעודף יעילות, שפוגעת ביכולתו להתאושש מהר מכל מכה.
ראוי לפרגן כאן לפרופ׳ אריה אלדד, שהיה אז קצין רפואה ראשי, כשסייענו להוביל תהליך אסטרטגי משמעותי בצה”ל, שהיה ממוקד בחזון ההתייעלות, והוא היה הראשון בצוות החשיבה הבכיר שהסכים כשיעצנו לא להזדרז לפרק יחידות, למזג יחידות לשנות מבנים ארגוניים ובכך להסתכן בפגיעה ביכולות ארגוניות, שהתהוו לאורך שנים… כרופא הוא הבין ראשון בצוות האסטרטגי, מדוע כדאי בעולם מורכב של חוסר ודאות לאמץ את תפיסת הארגון כאורגניזם חי, והביא דוגמאות משכנעות מן האנטומיה של גוף האדם, שיש בו יתרות רבה (הפוך מיעילות!). זכורה לי בעיקר הבדיחה שסיפר בעניין זה: גבר מגיע לרופא ומתלונן על עקרות. לאחר הבדיקה הרופא ממליץ על ניתוח להסרת אחד מן האשכים. כשהמטופל נדהם, מסביר הרופא שבעיית העקרות נובעת מדיפוזיה של אחריות בין שניהם, ולכן כדאי לכרות אחד מהם…
במאמצינו להטמיע את תורת המורכבות בארגונים גילינו שוב ושוב, שרופאים מבינים את העניין הכי מהר. (כאן המקום להודות במיוחד לד״ר בעז תדמור, ראש רשות המחקר של המרכז הרפואי רבין, שיחד איתו הובלנו תהליך של מחקר פעולה כדי לעצב את בית החולים של העתיד ברוח תורת המורכבות!)
ובימים אלה – רק עכשיו סיימנו שיחת התייעצות בעניין ההיערכות למשבר הקורונה עם בעלים ומנכ״ל של מפעל, וההחלטות נגעו ליצירת יתרות מעבר לרגיל, כדי לאפשר כושר התאוששות מהיר. למשל: עבודה במשמרות, לא רק כדי להגדיל תפוקה, אלא גם כדי ליצור חלופות, (כמובן להקפיד, שהן לא נפגשות זו עם זו), יצירת הסכמים עם קבלני משנה כמענה לתרחישים מחמירים ועוד. בקיצור, בימים טרופים אלה ההישרדות חשובה מן ההתייעלות!!!
אסיים בברכה לכולנו בעת הזו, שנצליח לשמור על הבריאות של עצמנו וגם של משפחותינו וגם של הארגונים שאנחנו מנהלים.
________________
