מאת: רחלי פשר
לא יאומן – רוב החיים האישיים שלי
היא שם. ארבעים שנות פעילות של עסק משפחתי שבו פעילים אמא שלי ואבא שלי ואחי ירון- הם מספר עוצר נשימה. אגורים בו אוסף עצום של סיפורים וחויות.
בחרתי לשתף בסיפור קטן ומשפחתי על הלוגו של העסק הזה. לפני 15 שנים, אלון בני היה בן שנה. אמא- עדנה שאלה אם אסכים להעמידו כשהוא לפני, תוך שאני מחזיקה את ידיו בידי, כפי שכל הורה עוזר לילדו בצעדים הראשונים. הגעתי, בחולצה לבנה , עם אלון הקטן, מחוץ לגן הפעוטות. אמא גררה ספסל, בקשה שאלון יעמוד עליו וצלמה צילום או שניים. נתנה לשנינו חיבוק ונשיקה ונסעה לעבודה. כעבור זמן קצר ראינו את התוצאה. תמונה יפה כל כך של פעוט שאת שתי ידיו אוחזות ידיים, ולזה אמא שלי הוסיפה את המילים: ״ארגונים כמו אנשים זקוקים לחום ולאהבה כדי לצמוח״ .
אלון הקטן שלי גדל והוא בחור בן 16 גבוה ממני ביותר מראש. אבל התמונה היפה הזו שאמא שלי יצרה נשארה כלוגו וכמוטו של הפירמה, ולא נותר לי אלא להיות גאה בכולכם, משפחה ועובדים שהצטרפו ולקוחות ותיקים וחדשים וכן שותפים נוספים לעשייה -על עסק לייעוץ שהמלה אהבה חרוטה על דגלו.
מזל טוב- לעוד הרבה שנות עשיה בכיף ובאהבה.
רחלי