“אני לא יכולה לחשוב על זה כעת, אחשוב על כך מחר”, כל מי שצפה בסרט חלף עם הרוח מכיר את הציטוט המפורסם. אך האם מישהו תיאר לעצמו שמאחורי משפט פשוט זה מסתתרת אחת התופעות היותר נפוצות בעולם המערבי? תופעת הדחיינות.
לא מן הסתם שאנו עוסקים בתופעה זו כה קרוב לחג הפסח, רבים מהאנשים בעולם טוענים כי דחיינות הינה תופעה שלילית, הקשורה בחוסר שליטה עצמית, פוגעת בביצועי עובדים והיא מקושרת עם תופעות כמו רווחים נמוכים יותר בארגונים (בעקבות חוסר זמן), בעיות גופניות ונפשיות אצל עובדים (בעקבות לחץ הזמן לביצוע המשימה) פחות השקעת מאמץ במשימות ועוד. כך שהגיוני למדי לראות בתופעת הדחיינות תופעה שלילית לחלוטין ולקוות שיום אחד היא תעלם מהארגונים העולמיים בדיוק כפי שחמץ נעלם מבתינו לקראת ליל הסדר. אך האם באמת התופעה כה שלילית ויש להסירה מהארגונים עד הפרור האחרון או שהאם חרצנו את גורל הדחיינות מהר מדי?
מחקרים מראים כי ישנם אנשים שלא מושפעים מלחץ וביצועיהם דווקא משתפרים בעקבותיו. עובדים כאלו בארגונים השונים דווקא ייטו לדחות את המשימות לרגע האחרון בשביל לשפר ביצועים ואם הם יצטרכו לבצע משימה לפני הזמן ביצועיהם דווקא יהיו פחות טובים. אחת הסיבות לשיפור בביצועיהם היא אילוצים חיצוניים המופעלים בעקבות דחיית המשימה. אנשים אלו עובדים ממוקד יותר כאשר מופעל עליהם לחץ להגשת המשימה ולא “מתפזרים” לכיוונים שונים, מה שעלול לקרות אם יש נותר להם זמן רב לביצוע המשימה. סיבה נוספת לשיפור בביצועיהם היא מוטיבציה, מושג כה חשוב בסביבה הארגונית כיום. ארגונים רבים מנסים ליצור מוטיבציה אצל עובדיהם בשביל לשפר ביצועים ולהגדיל רווחים. תאריך הגשה הולך וקרב משמש כמוטיבציה חזקה עבור העובדים ולכן ביצועיהם יהיו טובים יותר.
יתרון נוסף של דחיינות הוא דווקא לחץ נפשי מופחת המופעל על העובד. עובדים שלא דוחים את המשימות יבצעו את המשימה לאורך זמן רב יותר ולכן יהיו בלחץ (מתאריך ההגשה) זמן רב יותר מאשר עובד אשר דחה את המשימה קרוב לתאריך ההגשה וכך יחווה דווקא פחות לחץ נפשי.
פן חיובי נוסף בדחיינות של משימות הוא מידע חדש שיכול להופיע זמן קצר לפני תאריך ההגשה. האם לא קרה לכם שהגשתם משימה וזמן קצר אחר ההגשה נחשף מידע חדש שיכול היה לעזור לכם לבצע את המשימה טוב יותר? כך בדיוק קורה בעולם הדינמי בו אנו חיים כיום ומידע מתחדש כל הזמן.
לצערנו, ארגונים עדיין רואים את תופעת הדחיינות כשלילית בלבד ומנסים להילחם בה בכל כוחם, אך האם יכול להיות שזו טעות ויש לעודד דחיינות במקרים מסוימים? האם אנו כיועצים ארגוניים צריכים להמליץ על ביעור הדחיינות או דווקא שימורה במצבים מסוימים? או שעומד לרשותנו כלי ניהול נהדר שיכול דווקא להגדיל רווחים ולא לפגוע בהם, ההחלטה בידיכם.
הכותבת הינה פרקטיקנית בקבוצת ד”ר עדנה פשר ושות’ – יועצים לניהול.