מאת: אבי דיכטר
לפני ששמעתי על הפירמה ״ דר. עדנה פשר ושות׳ ״, הכרתי את עדנה פשר היועצת האסטרטגית. ראש השבכ דאז, יעקב פרי, בקש להכניס יועץ חיצוני כדי שימליץ על שינויים משמעותיים במערכות התפעול המבצעיות והתשתיתיות בארגון. מן המפורסמות שמנהלים בכירים אינם ממהרים להכניס יועץ זר ועוד אסטרטגי ( ורחמנא ליצלן אשה – באותן שנים…).
מכיוון שהייתי במטה השבכ רק חודשים ספורים, החליט ראש השירות שאני אהיה זה שיקבל ליום יעוץ את עדנה, ומאז זכיתי לחברה אמיתית אשר להצלחותיה יש קבלות…
עם שחר הגיעה עדנה לדרום והתלוותה אלי ליום עבודה. הימים, ימי פוסט הסכם אוסלו ובין היתר סיירנו ברצועת עזה, וזאת רק כדי להכניסה לאוירה של גוף השקוע בפעילות מבצעית של סיכול טרור. את עיקר הדיבידנדים קיוויתי לקבל מעדנה בנושא עיבוד המידע שזרם ל״קיבת הסיכולים״, הלא הוא הדסק האופרטיבי, זה המקום, ואלה האנשים אשר אוצרים אצלם ( אז עדיין עוצרים על שולחנם) את המידע הזורם מרכזי השטח, מאנשי החקירות ״ושאר ירקות״ מידע המגיעים מגופי איסוף אחרים בשבכ ומחוצה לו.
הפיגור הרב שבין הגעת המידע אל האיש בדסק ועד שהוא מעובד ומוזן למחשב, היה פער בלתי נסבל של שבועות וחודשים !
עדנה התעכבה אצל האנשים האלה ( הדסקאים) שעות ארוכות ואני תהיתי מה בדיוק היא מוצאת שם.
לעת ערב, הסעתי אותה בחזרה לתל אביב. עדנה קבעה את נושא השיחה במשך הנסיעה – תחנת הדסקאים.
״ שמע אבי״, היא רעמה,
״ למה אתם חושבים שהמידע יכול לחנות על שולחן הדסקאי זמן כה ממושך, ולא להיות מוזן למחשב כך שכל מי שמחפש שם של מחבל או שם של ישוב, יוכל לראות את כל המידע ולא יידרש להגיע אל שולחנו של הדסקאי כדי להתעדכן ״!?
חשבתי להתייחס אלא שהעצירה בשטף הדיבור של עדנה היתה רק לצורך לקיחת אויר, ואז היא המשיכה ורעמה : ״ בעולם העסקי, אם אני נותנת פקודת מכירה של מניות לבנקאי שלי והוא לא עושה זאת בו ביום ולמחרת הפסדתי כסף, אני עוזבת את הבנק..״! ואז הגיע משפט המחץ שלה : ״ למה למען השם, אתם חושבים שהמידע שלכם שווה פחות מהכסף שלי במניות…״?!
זה היה טיעון שניצח. זמן קצר לאחר מכן, הובלתי פרוייקט שכותרתו דל״פ – דסק ללא פיגורים. בתוך 5 ימי עבודה חוייב כל דסקאי להזין למחשב את כל המידע שהגיע לשולחנו גם אם טרם עובד ( וזה היה רוב המידע..). הדיבידנד היה אדיר. לפתע המידע חנה במסוף המחשב של כל העובדים הרלבנטים בתוך ימים ( עם אזהרה שהוא טרם עבר עיבוד והעשרה בפרטים וקישורים). תהליך שהתבצע רע במשך שנים, מצא את פתרונו באבחה אחת, בזכות אשה אחת – עדנה פשר.
לאותו יום מלא שעשתה עדנה במרחב שבראשו עמדתי, היה גם סיום בעייתי כלשהו. ראש השבכ פרי, התעניין אצל עדנה איך היה לה היום במרחב של אבי דיכטר. עדנה שבחה את העשיה ועדכנה אותו שחושבת שגם עזרה לי במשהו, אך תמהה איך זה שיום שלם לא הצעתי לה לאכול משהו… למען האמת, היא צדקה, אכן בלהט הסיורים והלימוד את עבודת הדסק, פרח מראשי הצורך לעצור לרגע ולקחת את עדנה לארוחת צהרים. ויתור על ארוחות, דבר שהיה לחם חוקנו בעשיה היומיומית, אסור היה שיקרה עם היועצת האסטרטגית שהגיעה אלינו ליום אחד.
פשוט לעת ערב מיהרתי לתל אביב ובדרך ניהלנו כאמור את השיחה שהניבה את הבונוס מהיום עם עדנה.
פרי נזף בי על חוסר הנימוס… לימים פיציתי את עדנה בארוחה דשנה בביתי ביחד עם יוסי בעלה… אגב, עדנה לא אמרה לי מילה על חוסר הנימוס… עד היום.