- הקשר בין הארגון לעובדיו אינו מה שהיה. עידן השליטה והבקרה תם. עידן הביטחון התעסוקתי תם. עידן המחויבות הטוטלית של העובד לארגונו תם.
- ממחויבות הדדית טוטלית עברנו להסכמים שמחייבים תחזוקה שוטפת. (אגב – זה נכון גם בארגון הקטן ביותר –מוסד הזוגיות !)
- רוב העובדים, ובייחוד המוכשרים שבהם, מצפים לתרום לארגון ולהיתרם ממנו ולא רק באמצעות השכר.
- הם מצפים לתרום את הידע שלהם, אבל גם לפתח אותו תוך כדי עבודה.
- הם מצפים לשלב בין משפחה לקריירה (גם הגברים !)
- הם מצפים להערכה על הביצוע .
- הם מצפים להכרה ולפיתוח המוניטין האישי שלהם תוך כדי עבודה.
- הם מצפים לסביבת עבודה שמעודדת יצירתיות וביטוי אישי.
- הם מצפים למטרות ברורות, למשאבים להשיגן ולחופש מסוים בדרך אליהן.
- וכדאי לזכור – רוב העובדים היום הם עובדי ידע. גם עבודת כפיים היא היום בדרך כלל עתירת ידע !