צילום: shutterstock
היעד אסטרטגי הוא יצירת רצפים חינוכיים הכוללים: רצף גילאי (לאורך הגיל ( ורצף היום (לאחר שעות הלימודים), שמתורגם לתפיסה כוללת הנשענת על פתגם עממי ״דרוש כפר שלם לגדל ילד״
על פי תפיסה זו, יווצר מרחב חינוכי הכולל את התיכון, בתי הספר היסודיים המזינים אותו והגנים המזינים את בתי הספר היסודיים.
באותו מרחב תפעלנה קהילות עשייה חינוכיות סביב נושאים שמעסיקים את מחזיקי העניין הרלוונטיים.
בכל קהילה יהיו שותפים: משרד החינוך, מנהלי בתי הספר, גננות, צוות חינוכי, הורים,, אנשי אקדמיה, תעשייה, מתנ”ס, רווחה, מערכת הבריאות, תנועות הנוער ועוד.
קהילות העשייה תאפשרנה למשתתפים בהן להעלות רעיונות ויוזמות חדשות בכל עת, לבחון כיצד לממשם, תוך יצירת שיתופי פעולה עם גורמים נוספים וזיהוי האתגרים העומדים בדרכם באופן שוטף.
היוזמות הללו תתקבלנה בדלת פתוחה וברצון טוב, מאחר שההנהגה החינוכית של מערכת החינוך, לרבות מנהלי בתי הספר ומנהלי המתנ”סים, יאפשרו ויעודדו יזמות במרחבים החינוכיים, על ידי מתן חופש פעולה לכל יוזמה או רעיון שיעלו מהשטח – כך תתאפשר חדשנות מתמדת בתחום החינוך.
מעבר לכך, פעילות הקהילות תשרת את חזון מקבלי ההחלטות ואת מטרות התכנית החינוכית בכלל.
התוצאה של תפיסה חינוכית זו תוביל לפעילות שוטפת של קהילות עשייה חינוכיות תוססות המהוות את השינוי המיוחל בחינוך בהיבט הלימודי, החברתי והרגשי.
*הכותבת: אורלי גפני היא יועצת ארגונית, מומחית לחדשנות בחינוך ומנהלת פרוייקטים בקבוצת פשר