תקופת מעבר מאפיינת כל תהליך שינוי השינוי הוא בדרך כלל חיצוני, מדיניות שונה ,ביצועים ברמה שונה והרגלים שהמנהיג מנסה לשנות. שינוי אמור להראות כתהליך ולא כמהפכה היוצרת בדרך כלל התנגדות. התהליך יוצר הזדמנות טובה ליצירת קשר תקשורת טובה עם האנשים, להנחותם, להרגיעם, לדבר איתם על הדברים המעניינים אותם אף על פי שליוזם השינוי יש דברים חשובים יותר.
תקופת המעבר אורכת זמן משום שאנשים עוברים תהליכים שאינם בהירים וחדים כגון פרידה מדרך, מהתנהגות ומהרגלים. זהו תהליך של חוסר ודאות הדורש אימוץ של סט התנהגויות חדשות. מכאן שתהליך השינוי דורש מנהיגות ייחודית שהדוגמה הטובה בעיני היא מנהיגותו של משה רבנו כמוביל שינוי משמעותי.
“וילונו כל עדת בני ישראל על משה ועל אהרון” בל נהיה מופתעים כאשר אנשים מאבדים אמונם במנהיג. לכן זו הזדמנות למקבלי ההחלטות להפיס את דעתם “ויאמר משה אל אהרון, אמור אל כל עדת בני ישראל, קרבו לפני אדוני כי שמע את תלונותיכם”.
כבר אז הבין משה שהוא זקוק למראה צדדית , כלומר לחוות דעת אובייקטיבית ובלתי תלויה באשר לשיטת הניהול והמנהיגות “כי כבד ממך הדבר, לא תוכל עשוהו לבדך, שמע בקולי, איעצך ויהי אלוהים עמך”( שמות יחי יז)
כלומר יעוץ ארגוני מובהק, המעלה חשיבה יצירתית.
התרומה המשמעותית ביותר של המנהיג בטווח הארוך, היא בטיפוח ופיתוח אנשים ומוסדות כך שיוכלו להתאים את עצמם לשינויים, לצמוח ושגשג בעתיד. מנהיגות היא מאמץ צוותי המנהיג אמור ליצור שיתופי פעולה בוני אמון. במערכת כזו המונהגים מועצמים ומנהיגים בעצמם.
נוסחת המנהיגות של משה בהנהיגו את העם ניתנת לתמצות בעשרה פעלים: קבל, הערך, התחבר, ספק, התמד, פתור, חפש, אכוף, הענק, פרוש.
קבל- גם אם אתה חושב שאינך ראוי או מוכשר לתפקיד. משה לכאורה לא ראה עצמו ראוי לתפקיד ( מגמגם, מרוחק, מתבודד בראש ההר, מהיר לכעוס עד כדי שבירת כלים, פותר סכסוכים באלימות ולא משיג את מטרתו הסופית) היה למנהיג הגדול מכולם.
הערך: משה ידע לעשות הערכת מצב באשר לעמדת המצרים, מצב העברים, הסביבה ופני השטח.
התחבר: משה התחבר לאלוהים, התחבר לבני ישראל ותרגם עבורם את דבר האלוהים.
ספק: משה בהחלט סיפק את “הסחורה” לבני ישראל.
התמד: משה המתין בסבלנות משך עשר המכות עד שניאות פרעה לשלח את בני ישראל. הוביל את עמו ארבעים שנה במדבר תוך אמונה שיצליח להביאם לארץ כנען על אף הקשיים והמכשולים שבדרך.
פתור: להנהיג פרושו להתמודד כל הזמן עם בעיות. משה סיפק מזון ומים לימד אותם הישרדות, לא תמיד לבדו, ידע להשתמש ביועצים ועוזרים.
חפש: משה הרחיב את ידיעותיו וספג המון מידע וידע החל מפרעה וחרטומיו, שופטים ושוטרים וכמובן מיתרו.
אכוף: משה אכף את עשרת הדברות ככלי מגבש.
הענק: מטרתו של משה לא הצטמצמה בהוצאת בני ישראל ממצרים אלא בהענקת הידע והיכולות לשרוד כבני חורין.
פרוש: הבחן ודע, מהו המועד המתאים לפרישה. משה אולי לא שמח שנמנעה כניסתו ארצה, אך הבין שהגיע השעה למנהיגות חלופית. בראש דאגותיו היו לשמר ולהמשיך את המורשת לאחר לכתו.
“ומשה בן מאה ועשרים שנה במותו, לא כהתה עינו ולא נס לחו”
“ויהושע בן -נון מלא רוח חכמה כי סמך משה את ידיו עליו”
“ולא קם נביא עוד בישראל כמשה” דברים ל”ד ו-י
מי ייתן והמנהיגים והפוליטיקאים בימינו מכל הצדדים ילמדו לקח ממנהיגותו של משה !!!