קהילות ידע או קהילות עשיה מקובלות בעיקר בארגוני הייטק ועוסקות בעיקר בשיתוף ידע בין המערכות השונות מתוך מגמה למנוע כפילויות ,בזבוז משאבים, העלאת רעיונות חדשים לפרויקטים וכערך מוסף לגיבוש חברתי.
קהילות אלה אינן ממונות על ידי הנהלות הארגונים , אלא על מאורגנות על בסיס התנדבותי מתוך גילוי עניין של המשתתפים.
ניתן להעתיק את רעיון הקהילות, גם לתחום עירוני או השכונתי. ברוב המקרים בכל שכונה ואפילו בכל בנין, השכנים או הדיירים בקושי מכירים ואינם מודעים ליכולות , לידע ולעיסוקים של התושבים. מכאן שזוהי הזדמנות מצוינת לשיתוף פעולה בינם שתגרום לשיפור והעשרה בתחומים שונים ומגוונים בהתאם ליכולותיהם וניסיונם של התושבים.
מין הראוי להנחיל את הרעיון לוועדי הבתים, להדריכם ולהקנות להם מיומנויות הדרושות לארגון ותפעול הקהילות.
על מנת שקהילות מעין אלה ישרדו. הן אמורות לקבוע יעדים מוגדרים לפעילות, שיהוו תרומה ממשית למשתתפים, כן חשוב לבחור בעלי תפקידים ומוביל הקהילה כתנאי קריטי להצלחה.
כמובן, היוזמה להקמת הקהילות, חייבת לבוא מכיוון הרשויות המקומיות ובתמיכתן.
*הכותב הוא מנהל חטיבת ההדרכה בקבוצת פשר יועצים לניהול בע”מ