גם אסטרטגיה בהתחדשות מתמדת

ד״ר עדנה פשר

המציאות משתנה במהירות, ואנחנו חייבים להתאים את התפיסות שלנו להשתנות הזו. אני עוסקת בליווי מנהלים בתהליכים אסטרטגיים כבר שנים רבות, אבל אני מקפידה לחדש ולהתחדש גם בזה לפי הצורך. לדאבוני מנהלים רבים שבויים בתפיסות , שאבד עליהן הכלח. כשאני מציגה את תפיסתי הנוכחית שמבוססת על ראיית הארגון כאורגניזם חי בהשראת מדעי הטבע, אני נתקלת ועתים קרובות בהשתוממות.

ארגונים כמו אנשים

בהשראת מדעי הטבע כדאי לשנות את התפיסה הותיקה של הארגון כמכונה- שמקור השראתה בעידן התעשייתי - ולאמץ את התפיסה , שכדאי לנהל ארגונים ברוח התובנות של מדעי הטבע: למשל הביולוגיה המולקולרית ופיזיקת הקוונטים. התיאוריה שצמחה בהשראתן היא תאורית המורכבות- אנשים וארגונים הם מערכות מורכבות מסתגלות - complex adaptive systems- והיא מנחה אותנו בכל הפעילות שלנו בקבוצת פשר יועצים לניהול. למערכות כאלה יש מאפיינים דומים,  והם גוזרים תפיסות ניהול חדשות בכל הרמות- גם ברמה האסטרטגית. במערכות מורכבות כל המרכיבים מחוברים זה לזה ותלויים זה בזה בדיוק כמו באורגניזם החי. למדנו, שכדאי לאמץ תפיסה זו לגבי ארגונים מעשי אדם, שהרי הם מורכבים מאנשים - וסוד הצלחתם בשמירה על המוטיבציה שלהם, ביצירת סביבה מעודדת, מאפשרת , מלמדת. ממש כמו שמגדלים ילדים. במערכות כאלה , עדיפה תפיסת הניהול המבוזר על תפיסת הניהול ריכוזי. היררכיות נוקשות והגדרות תפקידים מדויקות מזיקות יותר משהן מועילות. המבנה הארגוני המוצלח הוא שטוח, כשלאנשים בשטח יש חופש פעולה רחב, שמאפשר להם להגיב מהר להפתעות במציאות המשתנה כל הזמן.

ירידת קרנו של התכנון האסטרטגי

בעבר, הקדשנו זמן רב לתהליכי תכנון אסטרטגיים. לעיתים קרובות, עד שהתהליך הסתיים, התוצר כבר איבד מן הרלוונטיות שלו , כי המציאות השתנתה. גם הכלי ה׳לסי - ניתוח ה-swot - איבד מערכו. כדי להצליח למדנו , שכדאי להישאר רק עם ניתוח so- חוזקות והזדמנויות, שכן אסטרטגיה מנצחת ממקדת מאמצים בהן: באיתור זריז של הזדמנויות ובחיזוק החוזקות כדי לנצל אותן במהירות. ( זה נכון גם בחיי הפרט! חשוב לסייע לאדם לזהות את חוזקותיו ולטפחן, יותר מאשר לטפל בחולשותיו. זה מעלה את הסיכוי גם להצלחה של הפרט!). כדאי שתהליך התכנון יהיה זריז ויעבור מהר לביצוע כדי לא להחמיץ הזדמנויות, שחלון הזמן שלהן הולך ומתקצר. לא כדאי לבזבז זמן יקר על התכנון בסביבה של חוסר ודאות - עדיף לנסות וללמוד מן העשייה.

התרבות חשובה מן האסטרטגיה

למדנו מאבי תורת הניהול - פיטר דרוקר - ש״התרבות אוכלת את האסטרטגיה לארוחת בוקר״. אם לפרט או לארגון יש ערכים ברורים, ונורמות התנהגות בפועל שנגזרות מהם , אפשר לוותר על מנגנוני שליטה ובקרה מסרסי מוטיבציה של עובדים , שרוצים לתרום לארגון מתוך הזדהות ומחויבות ותשוקה לעסוק בדברים שהם טובים מהם. בתרבות כזו- כמו במשפחה- כדאי להשקיע בהנחלת הערכים ובהקפדה על נורמות התנהגות ראויות , ולאפשר לעובדים לנהל את עצמם. גם צה״ל חייב לאמץ תפיסה כזו כדי להצליח לתת מענה מהיר להפתעות. לכן כיתות הכוננות הצליחו ב7 באוקטובר הרבה יותר מן הצבא! הן היו בשטח. ראו והבינו ונתנו מענה מהיר! גם צהל חייב לאמץ תפיסת ניהול מבוזרת עם אסטרטגיות בהתהוות מתמדת , כנגזרת. מן המציאות המתהווה , אבל תוך הקפדה על ערכי ליבה: על תרבות של הגנה על המדינה בכל מחיר , של הגנה על הקהילה בכל מחיר, כפי שראינו בעוטף עזה ב-7 באוקטובר במקום שהייתה כיתת כוננות עירונית ומחויבת.

ניווט בתנאי חוסר ודאות

התפיסה הניהולית, שהצגתי כאן מאפשרת לגבש אסטרטגיה במהירות גם כשהמידע חלקי. היא משחררת מנהלים מן החרדה לעשות טעויות גדולות. היא מעודדת אותם להתניע בזריזות פרוייקטים חדשים ולהעז לעצור אותם אם המציאות השתנתה. לא ״ללכת עם הראש בקיר״. תפיסה זו מאפשרת לאסטרטגיה להתהוות מתוך העשייה. לאתר מה עובד ולהשקיע בו ולעצור מה שלא עובד. מחיר הטעות יורד. זה נותן אומץ ללמוד מטעויות. להיות מחובר כל הזמן למציאות.

ערנות לסינגלים חלשים של המציאות המתהווה מאפשרת כושר התאוששות מהיר הפתעות. זה חשוב יותר מאשר אסטרטגיה שהושקע רבות בתכנונה, ללא החזר על ההשקעה בעולם סוער ומשתנה במהירות.

הכותבת היא יו״ר קבוצת ד״ר עדנה פשר ושות יועצים לניהול ומומחית לניהול התחדשות ארגונית.